השאלה היא תמיד, מה המטרה ? לרכב מהר יותר עלייה  של 12 ק"מ ? או לאט ? 

לפני מספר שבועות התארח בישראל פיזיולוג ספרדי, אינגו מוחיטו, מאמן ספורטאים אולימפיים בתחום האופניים, איש הברזל  והטריאתלון. לדבריו, ציין בפירוש, כדי לשפר את יכולת הס.ח.ח שלנו, אנחנו לא בהכרח  צריכים להתאמן באזור הסף….אלא … מעליו. וזו בעצם התשובה לשאלה בתחילת המאמר, כדי לשפר יכולת טיפוס ל 12 ק"מ, לא בהכרח צריך לטפס 12 ק"מ. זה בהחלט יוסיף לביטחון העצמי שלנו (קרי = אנחנו באמת יכולים) אך זה קרוב לוודאי יהיה פחות אפקטיבי בכל הנוגע לשיפור יכולת הטיפוס שלנו למרחק של 12 ק"מ.

תוצאה הספק דרפט הערות (ציוד) הרגשה סוג אימון – אינטרוולים
         
00:08:27 322 ללא אימונים, יותר מליטר מים ותיק אוכף טובה מאד ################
00:08:40 315 ללא אימונים, ליטר מים ותיק אוכף טובה מאד ################
00:08:43 310 ללא אימונים, חצי ליטר מים ותיק אוכף טובה מאד ################
00:08:43 310 ללא אימונים,חצי ליטר מים ותיק אוכף טובה מאד ################
00:08:15 328 ללא אימונים, טיפלה מים ותיק אוכף טובה מאד הכי חזק שאפשר
00:08:30 295 ללא אימונים, יותר מליטר מים ותיק אוכף טובה  
00:07:46 345 ללא אימונים, טיפלה מים ותיק אוכף טובה מאד מעל הסף – הכי מהר

 

 

 

 

 

 

(פרטי הרוכב מעלה שמורים במערכת).

בטבלה מעלה מצוין בצבע אדום אימון אינטרוולים (התוכן המפורט של האימון לא רשום) = 2K בשיפוע חד מאוד של תחילת העלייה הגדולה של צובה. המדידה המדויקת היא מתחנת האוטובוס ועדסימון הדרך – 2K בסיום הקיר הגדול, לפני יער התימנים (המרחק היותר מדויק  1.8K~). כמעט כל האינטרוולים בוצעו מעל הסף (סף חומצת חלב = 20 דקות). המטרה באימון שיפור הסף בעליות (=כוח, או מהירות טיפוס). כל האינטרוולים המופיעים מעלה מלבד אחד (295) בוצעו מעל הסף .

לא מזמן שוחחתי עם איש מילואים של אחד מהיחידות המפורסמות בצה"ל :"כולם היו עושים מסע כומתה 120 ק"מ…אז אנחנו רצינו להוכיח לכולם שאנחנו יכולים יותר, אז עשינו 200 ק"מ" – "תגיד ?" שאלתי אותו – "היתה פעם פשיטה של היחידה או בצה"ל למרחק של 100 ק"מ ברגל?" –  "לא, אבל אחרי שעשינו ידענו שאנחנו יכולים" – הוא ענה במבט גאה אך גם מעט מבויש.

01-DSC_0026 

מה בעצם הטעות של מתאמנים ? ומעבר לכך כאלה שמתמקדים בעיקר באימון על עליות ארוכות (מתחרים בטראנס אלפ, טור דיזראל וכדומה…) בדיוק, בחלק מהמקרים, כמו רוכבי עלית צעירים, הם מתאמנים יותר מדי, בדומה למטרת התחרות שלהם. (וכן !! זה הדבר הכי הגיוני וברור שנראה וצריך לעשות….אבל זה לא נכון). זה לא אומר שלא צריך לעשות עליות ארוכות, ממש לא, רק שזה חלק מסויים מהתוכנית הכללית (סבולת), ובמילים פשוטות יותר, במידה ואנחנו מעוניינים ללמוד לרכב מהר בסף, אנחנו צריכים לדעת לרכב במהירות גבוהה מהסף שלנו, למקטעים קצרים…לנוח ולעשות שוב פעם.

03-DSC_0028

הרבה מעבר לכך. אחד מהLIMITATION הגדולות ביותר של רוכב מסטרס ואנשי ברזל, היא מהירות רגליים = RPM נמוך. כאשר מתאמנים יותר מדי על עליות ארוכות, אנחנו מרגילים את הגוף לסובב את הרגליים….לאט. הרבה מעבר לכך, אימוני סבולת בעליות, הופכים אותנו עייפים ומותשים (כמובן, כל אחד ורמתו), דבר שמונע מאיתנו לשפר את הכושר הגופני בצורה נכונה יותר (טכניקת רכיבה במישור, בחירת הילוכים, כוח כללי, מהירות, שינויי קצב ועוד ועוד).

אנסה להסביר ולתת דוגמה > ההבדל בין אימון של 3 שעות עליות לבין 3 שעות מישור (לרוכב ספורט) הוא שלרוכב כזה באימון עליות, אימון זה הופך למעין "אימון הישרדות" לאחר השעה השנייה (במקרה הטוב). באימון מישורי, אותו רוכב ספורט, יצליח לשמור על שריפה קלורית טובה יותר ומאוזנת לאורך הדרך. (באימון עליות ארוך לפעמים צריך יותר הפסקות מנוחה מאינטרוולים….) – (יכול להיות הסבר טוב יותר משלי, אני מצטער שאין לי זמן לעשות זאת במגבלת פוסט זה)

04-DSC_0030

09-DSC_0036

responsible

כתבות נוספות רלוונטיות ???? כנראה שכמעט כולן כאן – מוזמנים לחפש בתיבת החיפוש, ו יותר פשוט – להצטרף אלינו לאימונים.