מהימים האחרונים שלפני האליפות…רביעי אימון קבוצה אחרון באזור המשולש, 3 שעות קל עם מקצי תחרות של 1 או 2 ק”מ כדי להכניס מתח תחרות לשריר ולהתחדד מנטאלית (לא אוהב את המילה הזאת) לקראת שבת. בספרינטים אביחי מתחיל מאחור, נותן לאחרים לסבול בבריחה (מיכאל ועדי), מגשר אליהם כמעט הכול בישיבה ורק לפני ה 200 מטרים האחרונים, הוא מועיל בטובו לעמוד ולחלוף לקראת הסוף. במקצה שאחריו, אני חושב שאמרתי לו שהוא לא קם מהאוכף…במקצה השלישי כבר הזנקתי אותו 40-50 מטר אחרי כולם ואז מה שהכניע אותו היה פנצ’ר (עצרתי להחליף לו גלגל, וגיליתי שזה לא מזל נאחס מאליפות ישראל בנג”ש, זה סתם צמיג של @#$% – חטפתי חום והשארתי אותו לבד – “שלא תעיז להגיע עם הצמיג הזה בשבת !”) .
בשישי החלו לטפטף רוכבי סגל מומנטום טיפין טיפין, לצימר של אביטל גבאי – אימו של אלוף ישראל בכביש, הרים ונג”ש בגיל קדטים+.
כך שבשעה 20:45 אנחנו כבר בפתח מסעדת ללה, אני מנסה להעביר תדריך למסטרס פרו ששומרים על שקט בעיקר בגלל הרעב. במסטרס פרו היו לנו 5 רוכבים :
מעומדים לפודיום במסטרס ב’ – גילי רוזנשטיין וחברו בועז רודן. האחרים, גיל יוסף, לקח מקום שלישי בהכנה, אבל קצת יצא מפוקוס לאחרונה, ‘הכל בידיים שלכם’ אמרתי – ביקשתי. כנ”ל שי וגיא בקטגוריות ספורט. לא לשכוח לאכול ולשתות, למרות שהולך להיות מזג אוויר מצוין מחר !
בנוגע למה שהיה במרוץ – תקראו בבקשה את הסיכום של אביחי…אני רק ברשותו יכול להוסיף שהוא קרא את המרוץ בצורה מצוינת. כל עוד אייטור, או אייל (או פייבורטים משניים נוספים) לא היו מלפנים בבריחה שהורכבה מרוכבי ת”א + רוכב יחיד מ VC ולא מועמד בטוח לניצחון (עם כל הכבוד וההוקרה לאסף רבי), אביחי ידע שבשלב מסוים יסגרו את הנושא או טים-מצמן או VC. הוא ידע טוב לתת להם לעבוד, ולעשות את הגישור קדימה עם רוכב שהוא סומך עליו ויודע מה יש לו ברגליים – מתן גדולתר, לא רק זה, היה למתן אינטרס משותף לזה של אביחי (למתן לא היה את היום הכי טוב בעולם, כך נראה לי, ביום טוב הוא היה צריך להתקדם לבריחה הראשונה ביחד עם אביחי. ביום טוב שלו, אם הוא כן היה בבריחה הראשונה, אני בספק גדול אם הוא היה לוקח את אביחי בספרינט, אבל אני בטוח לגמרי שהוא היה מצליח לסגור את אביחי בקפיצה האחרונה שלו).
מהלך המירוץ