מכסף גדול למכונת משומנת של ניצחונות

ההתפתחות הספורטיבית במספרים

2019: כסף וכוכבים, אבל עוד לא מערכת

UAE כבר הייתה קבוצה מבוססת ובעלת אמצעים. היו בה שמות כמו אלכסנדר קריסטוף, פרננדו גביריה,
דייגו אוליסי, רוי קושטה, דן מרטין ופאביו ארו.

לא מדובר בקבוצה קטנה. אבל המטרות היו מפוזרות: ספרינטים, קלאסיקות, ניצחונות בקטעים ודירוג כללי —
ללא מרכז כבידה אחד.

כסף יכול לקנות רוכבים. הוא עדיין אינו מבטיח שיטה אחידה, שיפור אישי או תזמון משותף.
פוגאצ׳אר הגיע בדיוק כאשר הקבוצה התחילה להפוך מתקציב גדול לארגון ביצועים.

2020–2021: הכוכב מקדים את המערכת

הניצחון של פוגאצ׳אר בטור 2020 שינה את מודל הקבוצה. מרגע שהתברר שבידיה נמצא רוכב שמסוגל לנצח
את המרוץ החשוב בעולם בגיל 21, היה הגיוני לבנות סביבו חוזים, צוות, רכש ותוכנית רב־שנתית.

ועדיין, בשנים הראשונות הוא היה טוב בהרבה מעומק ה־GC של הקבוצה. ב־2020 הרוכב הבא של UAE בדירוג
הטור היה רחוק מאוד מהצמרת. גם ב־2021 פוגאצ׳אר סיפק חלק עצום מהנקודות ומניצחונות הקבוצה.

הכוכב כבר היה מספר אחת בעולם. הארגון עדיין לא.

2022: רכישת עומק אינה זהה לעוצמה תפעולית

אלמיידה, סולר, ג׳ורג׳ בנט, מקנולטי, הירשי, מאיקה ואיוסו יצרו סגל עשיר יותר.
רבים מהם היו יכולים להוביל קבוצות אחרות.

מספר הניצחונות קפץ, אך טור 2022 הראה שכמות כישרון אינה בהכרח יחידה טקטית.
Jumbo-Visma ידעה להפעיל את רוגליץ׳, וינגגור, קוס ווואן ארט למטרה אחת.
UAE הייתה חזקה, אבל פחות מתואמת במרוץ המכריע !!! מי שמתעלם מהנקודה הזאת, מקטין אותה ועוד, מבין פחות באופניים.

הכישלון בגראנון היה שיעור גם לפוגאצ׳אר וגם להנהלה: לא מספיק להחזיק רוכבים חזקים.
צריך לדעת למקם, לשמור ולהפעיל אותם ברגע הנכון.

רכב הסיוע של UAE בטור 2022 — תזכורת לכך שקבוצת־על היא לא רק שמונה רוכבים, אלא מערכת שלמה מאחוריהם.
צילום: Krzysztof Golik, Wikimedia Commons, רישיון CC BY-SA 4.0.

2023: UAE מדורגת ראשונה בעולם לפני שהיא חוזרת לנצח בטור.

הצטרפות אדם ייטס וטים ולנס סימנה שלב חדש. ייטס לא היה רק פועל הרים; הוא היה מנצח מרוצי קטעים
ורוכב פודיום בטור. הקבוצה הגיעה ל־57 ניצחונות ודורגה ראשונה בעולם.

באותה עונה חלקו היחסי של פוגאצ׳אר בנקודות הקבוצה דווקא ירד — לא מפני שנחלש, אלא מפני שהסביבה התחזקה.
זה היה הרגע שבו אפשר היה לומר ש־UAE מסוגלת להיות הקבוצה הטובה בעולם גם כאשר פוגאצ׳אר אינו בכל מרוץ.

אבל יונס וינגגור עדיין ניצח אותו בטור, ולכן המערכת עוד לא פתרה את משימת העל.

2024: הארמדה

ב־2024 התחברו יחד הכל : התקציב, המדע והסגל. פוגאצ׳אר קיבל סביבו רוכבים כמו אלמיידה, ייטס, איוסו,
סיבקוב, סולר, ולנס ופוליט. כמה מהם היו יכולים להוביל קבוצה אחרת בגרנד טור.

העומק הזה אפשר שליטה במישור, ברוח, בבריחות ובהרים.

הערכת התקציב שפורסמה בענף נעה סביב 55–60 מיליון אירו, עם הוצאה גבוהה במיוחד
על משכורות רוכבים. אלה אינם מספרים רשמיים, אך הם מסבירים כיצד קבוצה יכולה להחזיק בו־זמנית
את הרוכב הטוב בעולם, מספר מובילים, מומחי קלאסיקות, צוות מדעי ומחנות ברמה הגבוהה ביותר.

התוצאה הייתה 81 ניצחונות עם פיזור רחב בין רוכבים. גם אם מוציאים את פוגאצ׳אר,
נשארת קבוצה שיכולה להיאבק על המקום הראשון בעולם.

2025–2026: מפעל לייצור מנצחים

ב־2025 UAE הגיעה ל־97 ניצחונות. פוגאצ׳אר עצמו המשיך לנצח בהיקף עצום, אך חלקו היחסי בניצחונות ירד.
דל טורו, אלמיידה, מקנולטי, נרבאס, ייטס, ויין, כריסטן ומורגאדו ייצרו תוצאות במקביל.

זו כבר אינה היררכיה של כוכב ושבעה פועלים. זו מערכת עם כמה מוקדי כוח, כאשר פוגאצ׳אר הוא המרכז
החשוב ביותר — אך אינו המקור היחיד לנקודות ולניצחונות.

UAE Team Emirates-XRG באל־עולא 2026 — המערכת כבר אינה נבנית סביב עונה אחת, אלא סביב רצף רב־שנתי. צילום: Z thomas, Wikimedia Commons, רישיון CC BY 4.0.

מה באמת השתנה בתוך המערכת?

המהפכה של UAE לא הייתה רק הגדלת תקציב או החתמת עוד רוכבים חזקים. השינוי העיקרי היה המעבר מקבוצה שמנסה לנצח בהרבה מרוצים באמצעות הרבה כוכבים —
לקבוצה שיודעת לבנות תוכנית, להגדיר תפקידים ולהפעיל כל רוכב במקום שבו הוא מייצר את הערך הגדול ביותר.

הקבוצה בנתה כמה שכבות של כוח:

• מוביל קבוע שסביבו אפשר לתכנן שנים קדימה: החוזה הארוך של פוגאצ׳אר אפשר ל־UAE לבנות סגל, צוות מקצועי, לוח מרוצים ומערך חסויות סביב עוגן שאינו משתנה בכל עונה.

• רוכבים שיכולים להיות מובילים, אבל מסוגלים לעבוד בתוך היררכיה (וו נקודה מאוד קריטית, בהבדל הגדול לעומת ויסמה כאשר רוגליצ’ עזב ל BORA):
  ב UAE אדם ייטס, אלמיידה, איוסו, סיבקוב ומקנולטי אינם פועלים רגילים.
  היכולת להחזיק רוכבים ברמה הזאת מאפשרת לקבוצה להגן על פוגאצ׳אר, להפעיל לחץ מוקדם וגם להמשיך לנצח כאשר הוא אינו משתתף.

• התמחות במקום אוסף כישרונות: פוליט לרוח ולמישור (EXE קבוצת ISN…תזכירו לי לומר עליו כמה דברים בפרקים בהמשך) , ולנס לקלסיקות ולשליטה, מטפסים לשלבים הארוכים ורוכבים צעירים
  למרוצים שבהם הם יכולים להתפתח כמובילים. לא כל רוכב נדרש לעשות הכול.

• יותר מתוכנית אחת לכל מרוץ: ב־2022 UAE נשענה פעמים רבות על כך שפוגאצ׳אר יפתור את הבעיה בעצמו. בשנים המאוחרות יותר היא יכלה לשלוח רוכב קדימה,
  להכריח את היריבות לעבוד, לשמור מוביל נוסף בדירוג ולבחור מתי פוגאצ׳אר באמת צריך לפעול.

• מערכת שמסוגלת לנצח בכמה חזיתות במקביל: כאשר פוגאצ׳אר מתכונן לטור, רוכבים אחרים ממשיכים לצבור ניצחונות במרוצי קטעים, בקלאסיקות ובמרוצי שבוע. כך הקבוצה אינה תלויה עוד בלוח המרוצים של אדם אחד.

היתרון הגדול של UAE אינו רק שיש לה יותר רוכבים חזקים. היתרון הוא שהיא יכולה להשתמש ברוכב (פודיום-מנצח גרנד טור) חזק כפועל, כמוביל חלופי או כאיום טקטי — לפי מה שהמרוץ דורש.

המחיר של ההצלחה: ניהול אגו ומערכת העומק הזה יוצר גם מתח פנימי. רוכבים שמסוגלים להוביל קבוצה אחרת נדרשים לעיתים לוותר על שאיפות אישיות,
והקבוצה חייבת לחלק הזדמנויות בלי לפרק את ההיררכיה.
ככל שהסגל חזק יותר, ניהול האגו, החוזים ולוחות המרוצים הופך לחלק מהביצועים עצמם.

אוסף של כוכבים אינו בהכרח קבוצה. האתגר של UAE הוא להפוך מובילים, פועלים ורוכבי עתיד ליחידה אחת.

הצגת הקבוצה לפני קטע 11. פוגאצ׳אר, דל טורו ושאר סגל הטור. . רישיון CC BY-SA 4.0, צילום: Tabl-trai.

משכורת פוגאצ׳אר כסמל

שכרו המדויק של פוגאצ׳אר אינו פומבי, אך ההערכות עלו מכמה מיליוני אירו בתחילת תקופת האליפויות
ליותר מ־8 מיליון אירו בשנים האחרונות — לפני בונוסים וחסויות.

החוזה עד 2030 אינו רק תגמול. הוא נכס אסטרטגי: הקבוצה יכולה לתכנן רכש, צוות, תקציב וספונסרים
סביב הידיעה שהמוביל שלה נשאר.

האם UAE קנתה את הדומיננטיות?

האם UAE קנתה את הדומיננטיות?

כן — במידה מסוימת.
כסף מאפשר להחזיק כמה מובילים, מחליפים ברמה גבוהה, צוות מדעי רחב ומערך המסוגל לפעול בכמה מרוצים במקביל.

אבל לא רק.
UAE הייתה עשירה גם כאשר הייתה פחות מתואמת ופחות יעילה. כסף קונה את החלקים; הוא אינו מחבר אותם למערכת.

הכסף הוא מכפיל כוח — לא תחליף לשיטה.

מנהיגות אינה נמדדת רק בכמה רוכבים עובדים עבורך, אלא גם במקום שאתה נותן לדור הבא לצמוח. פוגאצ׳אר ודל טורו בטור 2026.
תמונה מהזינוק לקטע 17 בטור 2026:  דל טורו בחולצה הלבנה ופוגאצ׳אר בצהובה.
היא מחברת בצורה ישירה בין המוביל הבכיר לבין הרוכב הצעיר שמתפתח לצדו. רישיון CC BY-SA 4.0, צילום: Florian Pépellin.