פורסם – אוגוסט 2017 (אלעד פלטין) עדכון ספטמבר 2025
שאלות של “עולם ישן”
איזה תואר עשית? איפה היית בצבא? באיזו אוניברסיטה למדת?
כיצד מערכות החינוך, ובכלל מערכות גדולות אחרות, בוחנות ומעריכות אותנו בהתאם לממוצע?
שאלות טיפשיות שהעולם הישן נהג וימשיך לשאול, כדי להגן על חשיבה מקובעת ומרובעת. כנראה זה נעשה כדי לשמור על “העולם הישן”,
אך בפועל אותן מערכות אנכרוניסטיות נאלצות להמציא את עצמן מחדש בכל יום – ממש כמונו – בניסיון להיאבק על כבודן האבוד.
כיצד אנחנו בוחנים אנשים ? כיצד אנחנו קובעים האם הם מתאימים או שלא למקצוע ? מבחנים. פסיכומטרי ? מבחן IQ ומי שעובר את הממוצע טוב ממרבית האנשים שעשו את אותו המבחן. האם ציון פסיכומטרי אומר לנו באמת מהו האיכות האמיתית של הבן אדם ואם כן – איזו איכות ? האם ניתן לנבא במדויק האם אותו אדם יצליח ?
מבחנים ומדדים – עד כמה הם באמת משקפים?
כיצד אנחנו בוחנים אנשים? כיצד אנחנו קובעים אם הם מתאימים או לא למקצוע?
פסיכומטרי? מבחן IQ? מי שעובר את הממוצע טוב ממרבית האנשים שעשו את אותו מבחן נחשב “מצליח”.
אבל האם ציון פסיכומטרי באמת מספר לנו מהי האיכות האמיתית של בן אדם? ואם כן – איזו איכות בדיוק? האם ניתן לנבא במדויק הצלחה עתידית?
גם בצבא, למשל, בוחנים מלש”בים בגיל 16 בעזרת שאלות כמו “כמה חדרים יש לך בבית?” או “האם ההורים גרושים?”. עד כמה השאלות הללו רלוונטיות לתפקוד החייל בשירותו?
צורת החשיבה שלו.
כי זאת למעשה תקבע באמת, יכולותיו של בן אדם.
טעויות קרדינליות של מאמנים צעירים או מערכות ספורט המעריכות (יותר מדי) כישרון (=ניצחון)…. המטרה בחיים היא לא לנצח. המטרה בחיים היא לגדול ולשתף. “כאשר אתה מביט לאחור בכל מה שעשית בחיים, תקבל סיפוק גדול הרבה יותר מההנאה שגרמת לאנשים אחרים, מאשר הפעמים שהצלחת לגבור עליהם ולהביס אותם” (הרולד קושניר) מאמנים צעירים בספורט, נוטים להעריך ספורטאים צעירים, יותר מדי ע”פ הכישרון שלהם ופחות על פי תכונות אחרות שלא קשורות לכישרון, כמו אופי וצורת חשיבה. כך שבזמן שמתרכזים אך ורק בניצחון, שוכחים ללמד ולהשאיר משהו חשוב יותר מאחור (מסורת ?). כאשר לא משאירים דבר מלבד ניצחון, ערכו יורד מטה, בעיקר כשהזמן חולף והפרספקטיבה גודלת. על כך ננסה להסביר יותר בחלק השני והשלישי של המאמר – לינק למאמר השני >>כאן<<< אהבתם את המאמר ? מוזמנים לשתף או לשלוח אותו הלאה קטע פרסומיתארים, אוניברסיטאות והצלחה עתידית
כיצד אנחנו מודדים את עמיתנו למקצוע? על פי כמות התארים שרכש? על פי בתי הספר בהם למד או האוניברסיטאות שסיים?
האם זה באמת אומר משהו על איכותו כבן אדם? לכל היותר, זה מתאר פרק זמן מסוים בעברו.
אבל הקשר בין הצלחתו העתידית של אדם לבין המקום שבו למד – אם באוניברסיטה נחשבת או מכללה קטנה – הוא קשר חלש מאוד.
דברים אלה מספרים מעט מאוד על צורת החשיבה, שהיא זו שבאמת תקבע את יכולותיו של אדם.
סיפור אמיתי מחבר טוב שלי: מצטיין ריצות קצרות (60 מטר) עוד מימי התיכון, אך המערכת סימנה אותו כ”לא מתאים”.
בגיל 16 אמרו לו שאין סיכוי שיהיה מ”כ בשל”ח – ובכל זאת הצליח והפך למ”כ מרכזי במחזור.
בצבא הוא רצה קורס טיס – ושוב אמרו לו “אין לך בגרות, אין סיכוי”. ובכל זאת התקבל, נשר מהקורס, התעקש וחזר. סיים כטייס קרב על סקייהוק ובהמשך כטייס מסוק יסעור.
לאחר מכן החליט ללמוד רפואה. שוב נאמר לו “אין לך בגרות, אין סיכוי”.
הוא השלים בגרות, ניסה להתקבל בארץ ולא הצליח. עבר להונגריה, השלים כמה שנים, חזר לישראל והשלים את לימודי הרפואה. היום – מנתח כירורגי.
זהו סיפור נהדר של ניצחון האינדיבידואל על המערכת. המערכת אמרה לו כל חייו “אין סיכוי” – והוא שוב ושוב הוכיח אחרת.
א’ הוא דוגמה נהדרת לשבירת המוסכמות, לניצחון האינדיבידואל על המערכת. למי שכל חייו אמרה לו המערכת – אין סיכוי – הוא ניצח.
(אגב, סיפרתי זאת לאחד הקליינטים אצלינו, אורטופד בכיר בעצמו שעצר אותי באמצע הסיפור ואמר שזה סיפור חייו כמעט באופן זהה).
במרכז POWERWATTS אנחנו נוגעים בשתי צורות בעיקרון האישי, או האינידיוידואליות. הראשונה – אימוני POWERWATT עצמם. נכון, כולם עושים אימון זהה, אז מה בדיוק אישי ? המשוב מהמאמן ומהתוכנה, ישנם כל מיני תרגילים וכל אחד מבצע אותם אחרת. התוכנה נותנת משוב וציונים בזמן האימון ולאחריו. הספורטאי נבחן ביחס לעצמו וביחס להצלחותיו מול שאר הספורטאים באימון. נכון, כדי לעלות רמה ולעבוד רק ואך ורק על הנקודות החלשות של הספורטאי, אנחנו צריכים לקיים אימון POWERWATTS אישי, בו נבחר אימונים ספציפיים שיקדמו בצורה הטובה ביותר את הספורטאי (בדר”כ יהיו אלה האימונים הקשים ביותר). לקריאה נוספת בנושא כאן
אבחון FMS – זו הדרך השנייה להערכת ספורטאי מבחינה תנועתית ומציאת נקודות תורפה מבחינת גמישות, כוח וסוגים שונים של יציבות ותנועתיות. בצורת האבחון הזאת נמצא את החלקים הפחות טובים של הספורטאי (LIMITATION) ונבנה לו בנק אימונים אישי (מעבר לאימוני כוח באופן כללי וספציפי). לקריאה נוספת בנושא כאן
החיבור לאימון ולספורט
גם בעולם הספורט אנחנו נוטים להעריך יותר מדי כישרון וניצחונות, ופחות מדי אופי, התמדה וצורת חשיבה.
מאמנים צעירים מרוכזים לעיתים אך ורק בניצחון, ושוכחים ללמד ולהשאיר מורשת.
אבל כפי שאמר הרב הרולד קושניר: “המטרה בחיים היא לא לנצח. המטרה בחיים היא לגדול ולשתף. כשאתה מביט לאחור, הסיפוק הגדול ביותר יבוא מהשמחה שהבאת לאחרים – לא מהפעמים שהבסת אותם.”
PowerWatts והאינדיבידואל
במרכז PowerWatts אנחנו נוגעים בעיקרון האישי בשתי דרכים:
אימוני PowerWatts עצמם – נכון, כולם עושים אימון זהה, אבל כל אחד מקבל משוב אישי מהמאמן ומהתוכנה. הביצועים נמדדים ביחס להצלחותיו הקודמות ולשאר הספורטאים, ובאימונים אישיים אנחנו מתמקדים בדיוק בנקודות החולשה שיקדמו אותו ביותר.
אבחון FMS – הערכה תנועתית למציאת נקודות תורפה בגמישות, כוח ויציבות. האבחון מאפשר לנו לבנות תוכנית אישית שתשפר את החלקים הפחות חזקים של הספורטאי.
סיכום
החיים לא נמדדים במבחנים, ציונים או תארים. הם נמדדים ביכולת שלנו לגדול,
לשבור מוסכמות, ולהוכיח שהפרט חשוב יותר מהממוצע.
במרכז POWERWATTS אנחנו נוגעים בשתי צורות בעיקרון האישי, או האינידיוידואליות. הראשונה – אימוני POWERWATT עצמם. נכון, כולם עושים אימון זהה, אז מה בדיוק אישי ? המשוב מהמאמן ומהתוכנה, ישנם כל מיני תרגילים וכל אחד מבצע אותם אחרת. התוכנה נותנת משוב וציונים בזמן האימון ולאחריו. הספורטאי נבחן ביחס לעצמו וביחס להצלחותיו מול שאר הספורטאים באימון. נכון, כדי לעלות רמה ולעבוד רק ואך ורק על הנקודות החלשות של הספורטאי, אנחנו צריכים לקיים אימון POWERWATTS אישי, בו נבחר אימונים ספציפיים שיקדמו בצורה הטובה ביותר את הספורטאי (בדר”כ יהיו אלה האימונים הקשים ביותר). לקריאה נוספת בנושא כאן
אבחון FMS – זו הדרך השנייה להערכת ספורטאי מבחינה תנועתית ומציאת נקודות תורפה מבחינת גמישות, כוח וסוגים שונים של יציבות ותנועתיות. בצורת האבחון הזאת נמצא את החלקים הפחות טובים של
הספורטאי (LIMITATION) ונבנה לו בנק אימונים אישי (מעבר לאימוני כוח באופן כללי וספציפי). לקריאה נוספת בנושא כאן
לחלק השני של המאמר