בטיחות רכיבה באופני כביש  (וגם אופני הרים…) לא מעט שיטות לחיסכון בתאונות (קצר אל דאגה).

 הוא צריך לדעת שאותם נהגים לא בדיוק יודעים מה זה טור דה-פרנס, לא מעניין אותם האימון עליות שאתה עומד לעשות, לא צריכת הקלוריות שלכם ולא “כמה זמן” אתם עושים את נס הרים. מצד שני, גם אנחנו לפעמים שוכחים שאנחנו לא בטור ד פרנס, שוכחים שהכביש איננו סגור לנו הרוכבים. ובמקום לרכב בזוגות, או בטור אחד, בהתאם לתשתית הכביש ועומס התנועה, אנחנו נוטים לחשוב יותר במונחי “טור דה פרנס” – אני עושה את האיטנטרוול ויהי מה.

“בסופו של דבר זה הכול בידיים שלנו”. וזה כ”כ נכון, זה הכול בידיים שלנו. איך אנחנו שומרים על עצמינו, כיצד אנחנו ממשיכים לרכוב, להתאמן, לטייל, לעשות את הדבר שאנחנו כל כך אוהבים לעשות ? הדבר שמתקשר כל כך לחיים ופחות כ”כ למוות. רכיבה בקבוצה עם רכב ליווי. כיום רכיבת אופני כביש עם רכב ליווי היא דבר שנחשב כ”לוקסוס” רק קבוצות (כביכול) “מקצועיות” רוכבות עם רכב ליווי.

בעולם המערבי, או העולם המערבי בו מקובל לרכוב על אופניים, מרבית הרוכבים המקצוענים (מקבלי שכר) רוכבים ללא רכב ליווי (כל מיני סיבות : תרבות רכיבה באותה מדינה, רכיבה באזורים מותאמים/תשתיות ועוד). אף אחד לא אמר שבחו”ל ‘ובמדינות אופניים’ לא נהרגים רוכבים (חובבים ומקצועיים). יחד עם זאת, נראה שיש הבדל גדול בין כמות הרוכבים לכמות התאונות (לרעתנו). נראה שיש לכך שתי סיבות עיקריות : – תרבות ספורט ורכיבה + תרבות נהיגה (מגיל צעיר) – תשתיות ועומס תנועה בישראל (צפיפות מטומטמת וחוסר בכבישים צדדיים).

ובנוסף מערכת אכיפה (בתי משפט ומשטרה) שפשטו ממזמן את הרגל. נהג רכב ליווי – זה קצת מצחיק המושג הטיפשי הזה. מי מכם ידע שבטור דפרנס נהגי השיפוט והאופנוענים הינם רוכבים מקצוענים לשעבר ? (למרות שגם שם קוראות פאשלות כמו בטור ב 2011) אותם נהגים יודעים לפרשן את המרוץ לא פחות מאשר “הגולשים בפורום”. לאחר שפרשתי מרכיבת כביש לפני קרוב לשלוש שנים, אני משמש כמאמן ומנהל קבוצה, מתוך הרכב ליווי גם באימונים, בכל האימונים. “לא משעמם לך?” שואלים אותי הרבה פעמים. לא. ממש לא. תופתעו לשמוע, אבל ברכיבות של 4 שעות בשבתות אני בקושי פותח את הרדיו.

רכב ליווי לא נועד להגן על הרוכבים ! ברכב הליווי יושב מאמן, או מנהל קבוצה, אשר אחראי על האימון, על הסדר שבו. לא, אותו מאמן לא צריך בהכרח לשבת ברכב ליווי, הוא בהחלט יכול לרכב ולהיות חלק מהפלטון. אבל ברכב ליווי מומלץ שיישב רוכב, או רוכבת שמבינים מהי רכיבת כביש ברמות הגבוהות ביותר. רמז : רכיבת כביש הינה רכיבה קבוצתית, לא אישית.

זהו אולי הנקודה העיקרית שמבדילה (בישראל) בין רכיבה עממית לרכיבת קבוצות מקצועיות. בשנת 2009 באימון עם רכב ליווי ביום רביעי בבוקר, התנגש רכב נוסע ברכב ליווי מאחור, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא היה רכב ליווי לפני הרוכבים….לא קרה כלום, הוא פשוט התעסק עם הילדים מאחורה, בחור “נורמטיבי” כמו שאומרים ברדיו.

קרה פעם שבאימוני קבוצה אני נוטה לעצור אינטרוול של הרוכבים בקבוצה (במקרה הגרוע) או לשנות תרגיל באמצע אימון , בהתאם לעומס התנועה או תשתית הכביש שאליה נקלענו. אני נוהג להסביר לרוכבים בקבוצה כי איכות האימון נקבעת בהתאם לרמה ההומוגנית של האימון, כלומר, כמה זמן במשך כל האימון נשארה קבוצת הרוכבים ביחד (הקבוצה מונה כ15- 20 רוכבים ורוכבות ברמות שונות).

ככל “שחושבים” קבוצה, קל יותר לנהל את האימון, במקום לאסוף מזדנבים מאחור. אגו מול מקצועיות ? באגו אין שום דבר מקצועי, הוא מובל על ידי פחדים, טראומות, מצבי רוח משתנים ועוד. דאג לפרש לי זאת Alexander Suchovitzky “אתה צודק אלעד יש לנו שכל ישר שיכול להזהיר אותנו מפני סכנות. הפחד הוא בסך הכל אינסטינקט פרימיטיבי שקשור באגו ובטראומות שצברנו מהילדות והפחד הכי גדול מלהשתנות”.

מה קורה כאשר אנחנו מגיעים לאימון קבוצה עייפים ?

(מכל מיני סיבות). מה אנחנו צריכים לעשות מבחינה מקצועית :

1. או שעדיף ונשאר בבית

2. נבצע רק חלק מהאימון ונעלה לרכב ליווי (שעה במקום 3 שעות)

3. ועוד דברים של הרבה באמצע

הרבה פעמים… האגו לא מאפשר זאת.

התאמנתי כל השנה “ממש כמו מקצוען” – “נו, בסדר, לכולם מותר קצת להתפרק עם 4 בירות בערב שישי, זה לא משפיע עליי בגרוש…” (תמיד אמרתי “שהכחשה” היא אחותה הסיאמת של “ההדחקה”). אפשר עוד אלפי דוגמאות נוספות : רמה טכנית נמוכה של רכיבה – “שאני אעשה

אימוני טכניקה ???! אני הרי מתאמן כבר 10 שנים, אני הרי רוכב מעולה !

 אני לא צריך אימוני טכניקה” – ואותו אחד ימשיך לסכן רוכבים במהלך רכיבה. בטיחות בימי חום ותנאים קיצוניים אחרים. שימו לב, כי הרבה פעמים ברכיבות אופני שטח, תאונות (עצמאיות) מתרחשות בתחילת רכיבה, או לקראת סופה. בהתחלה, מכיוון שכולנו רעננים, מרגישים את הרגשת החופש “ולוחצים” יותר ממה שאנחנו צריכים. תמיד עדיף להתחיל אימון בצורה רגועה יותר.

 עדיף לנסוע לאט ב 20 דקות הראשונות – “להרגיש את תחילת האימון”.לקראת סיום האימון חלק מאיתנו בזבזו את מאגרי האנרגיה. חשוב להיות מרוכזים כל העת ולהחמיר בענייני בטיחות עוד אפילו יותר – עייפות עולה וכך גם מתקהים החושים שלנו בנוגע למה שקורה סבבינו (הקפידו לשתות בימים חמים). בכביש תהיה חכם, לא צודק – זה נכון כפליים לאופניים.

מעבר לכך וחשוב יותר בלנסות ולא להיות “צדקן מדי” בנוגע לחוקי התנועה בשילוב מכוניות נוסעות. מצאו את ההיגיון הבריא שלכם כך שתשמרו על עצמכם בצורה הטובה ביותר, כמובן, בהתאם לחוקי התנועה. יחד עם זאת, תנסו לא לרכוב בשעות או במקומות מסוכנים, שגם החוכמה ובטח לא “הצדקנות” תעזור לכם בעת תאונה, חס וחלילה.

נסו למצוא כבישים שקטים וצדדיים לביצוע אימוני רכיבה. במקביל נסו להיות מגוונים יותר באימונים, קיימו אימונים מעניינים יותר שיכולים להיעשות גם במקומות שתשתיות הכבישים אולי לא ברמה הגבוהה ביותר מבחינת איכות הכבישים, אבל מבחינת הבטיחות – כן.

אמצעי זהירות סטנדרטים – נצנץ מהבהב ברמה גבוהה, יש כאלה בחנויות אופניים. באימוני שבת כאשר אני יוצא מוקדם בבוקר, ישנם רוכבים בודדים שאני מזהה לפי הנצנץ ממרחק של 200 מטר ויותר (שום נצנץ איננו תעודת ביטוח ואל תתלו בו את רמת הבטיחות שלכם).

 לסיכום : היגיון בריא ומקצועיות – אולי החבר הכי טוב שלכם. תשמרו עליו טוב. בנוגע לתאונות דרכים נסו ככל היותר להימנע ולנסות ולהישען על “הכול כתוב מלמעלה” ויותר על נתונים סטטיסטיים, מקצועיות, רוכבים ומאמנים שיש להם ניסיון רב יותר מכם ברכיבה.

 מוזמנים לעשות LIKE ולהשאר מעודכנים בדף הפייסבוק שלנו –

 

שבוע בטוח