למי כן אימוני סבולת מתאימים ? (An Un-Dope RIDER) בצורה גורפת היא מתאימה ל 2 טיפוסים : הראשון – ספורטאי סבולת שסובל מעודף משקל, לא מצליח להשיל משקל בתזונה. לזה יעזרו אימוני סבולת (שמהם הוא יתעייף, יתעייף ויתעייף, רק שישרוף שומן) הטיפוס השני (דומה לטיפוס הראשון) מי זה בדיוק ?

/></h2> </div> <div> <h2 style=פרק 2 – מי אמר סבולת ולא קיבל ? 

שני החלקים הראשונים של המאמר :

הטיפוס השני (דומה לטיפוס הראשון) מי זה ?

ספורטאים שמעט ודגש על מעט סובלים מחוסר ביטחון עצמי שהרבה פעמים נובע מאי היכולת להוריד משקל, או/ו ולשמור על יציבות מבחינת הכושר הגופני (או משטר אימונים קבוע ואינטנסיבי) לאורך זמן ארוך. תתפלאו לשמוע, יש ספורטאים ברמה הגבוהה ביותר בעולם אשר סובלים מכך (יאן אולריך היא הדוגמה מצוינת לכך). ספורטאית, -ב TOP העולמי  שמתמחה במרוצי  מסלול (מרוצים אנאירובים קצרים) ב OFF SEASON מתאמנת קרוב ל 30 שעות נפח על האופניים !!! למה ריבון העולמים ? מה הקשר לענף שלה ? נכון ! בגלל שיש לה Mentel Issue ובעיות משקל, אשר הרכיבות הארוכות נותנות לה פתרון מצוין לכך.

להרשם לאימון ניסיון של POWERWATTS או POWERTRAINING

יותר מדי אימוני נפח (למצולם אין בהכרח קשר לכתבה)

/></h2> <h2 dir=ישנם גם ספורטאים מקצוענים (גם אלופי עולם) אשר חלשים בראש (אבל חזקים בתחומים אחרים). ההבדל בין אותה ספורטאית , Top עולמי שמרגישה חזקה יותר בראש (LIMITATION) כשהיא רוכבת הרבה קילומטרים הדבר משרת את מטרתה. באימונים האנ-אירובים היא יודעת לרכב מהר… ממש מהר (היא לא סתם רוכבת TOP). שימו לב – זה בסדר גמור לבצע אימוני נפח (משתי הסיבות המוזכרות מעלה) רק חשוב שיהיו מהסיבות הנכונות. כמו סמים מסוימים שתועלתם לא הוכחה מעולם  (בהמשך) ונותנים לגוף הרגשה (פסיכולוגית, בדומה לגלולת פלסבו) לפיה אנחנו מרגישים חזקים יותר.  כך הם  אימוני הנפח, מעין מחשבה (מוטעית !) כי במידה ונרכב יותר  נתחזק יותר, נהיה קשוחים יותר.

       למצולמים אין בהכרח קשר לכתבה

/></h2> <h2 dir=הפאנצ’ ליין בנוגע לרוכבים חובבים (עם אלגוריה ברורה למקצוענים) – כמעט כל רוכב חובב יכול לרכב בין 30-60 ק”מ במהירות 28 קמ”ש כפי שכל רוכב עלית (ישראלי) ירכב את אותה המהירות במסלול עליות במשך 3 שעות. אבל רגע אחד, מה בנוגע לרכב את אותם המסלולים רק במהירות גבוהה אפילו יותר ?

להרשם לאימון ניסיון של POWERWATTS או POWERTRAINING

Too much Control

/></h2> <h2 dir=המושג >’חזק בראש’ או מנגד ‘חלש בראש’ מוטעה כשמנסים להבינו כשחור ולבן, ברור כי ישנם ספורטאים בעלי חוסן מנטאלי גבוה  מאחרים. המשותף לכולם (חזקים וחלשים) שמצבם איננו קבוע, ישנן עליות וירידות לכולם (למי יותר ולמי פחות). החוכמה היא בסופו של דבר לשמור על איזון. פרופורציה, כספורטאי מסטרס צריכים לקבוע מטרה הגיונית, ריאלית. רבים מהספורטאים נשאבים לתוך מערכת אימונים תובענית, הרבה מעבר למה שהגדירו מראש כמטרה. למה ? כי הזמן דוחק, כי אין סבלנות, אכול ושתה כי מחר נמות (על האופניים). אנחנו לפעמים משתמשים בספורט כתירוץ לברוח מדברים שאיננו מסוגלים, או לא רוצים להתמודד באמת. כל אחד והכביסה שלו, רק שעם בריחה לא נצליח באמת להתקדם לפנים, אולי רק קצת. שליטה ביצרים, אופטימיות ופרופורציה – ערובה להצלחה בכל ענף ספורט.

          Mama always told me: “Put The Past Behind you before you can move on”

/></h2> <h2 dir=להרשם לאימון ניסיון של POWERWATTS או POWERTRAINING

בסרט המפורסם ForestGump של רוברט זמאקיס מוטיב הריצה והספורט מהווה נושא מרכזי ובתרבות האמריקאית בכלל. בחלק הראשון, פורסט, מילד מוגבל ומקובע לפרוטזות נהפך לרץ מצטיין. “This Boy can run” בהתבגרותו, בגלל מוגבלותו השכלית ממשיכים בני גילו להציק לו, למרות זאת (או בזכות זאת) פורסט מתפתח לרץ מהיר ברוגבי בקולג’. פורסט כל העת בורח ממישהו, ממשהו אם זה בריחה מהמוות בווייטנאם, כשהוא מציל את חבריו למחלקה ואת חברו הטוב באבה. בפעם האחרונה בה פורסט רץ בניגוד לפעמים קודמות בהן  רץ בעיקר בשביל אחרים (משחק רוגבי, להציל את חבריו) הפעם הוא רץ בשביל עצמו. בניגוד לעבר שם רץ מהר, הפעם הוא רץ הרבה ולאט (שלוש שנים זה הרבה לרוץ). יחד איתו רצו הרבה אנשים נוספים. הסצנה שהועתקה מהסרט בריאן כוכב עליון (מונטי פייטון) קהל הרצים מסביבו שואל בדרמטיות “ומה עכשיו ??”  פורסט עונה שאינו יודע, הוא פשוט כבר עייף ורוצה לחזור הביתה.

width=

פציעות. ספורטאים בכל הרמות טועים לחשוב כי אימון עצים יכול להביא לפציעה בהשוואה לאימון סבולת ארוך “בדופק נמוך”. השחיקה והסכנה בפציעת Over-Use או טראומה מאימוני סבולת גדולה מבחינה פיזיולוגית ומנטאלית מבאימוני עצימות וטכניקה נכונים. אחת הסיבות לפרישה של ספורטאים צעירים מענפי סבולת, הוא התמקדות יתרה בנפחים גדוליםולא מתאימים. (הצעירים מתאמנים המון נפח, ללא יכולת טכנית, מהירות או כוח מספקת) מגיעים למרוצים באירופה שם בני גילם מתאמנים פחות אבל מתחרים הרבה יותר. כאשר בני נוער רוכבים מעל 25 שעות בשבוע ומסיימים בקושי את התחרויות בחו”ל…לאן יטפסו ל 40 שעות נפח ? 10 שעות בגולני (במקרה הטוב) זה כבר יותר סביר.

אפשר למצוא דמיון רב בקרב ספורטאי מסטרס רבים שעושים תחרויות אתגר ארוכות (איש ברזל, ריצות אולטרה וכיו”ב) העומס הגדול לקראת אותן תחרויות מכניס אותם ואת כל הסובב אותם למערבולת “מקצוענית” כביכול של נפחים ארוכים מדי, עד שלאחר התחרות, צריכים לצאת לחופש של חצי שנה ואז יורדים בכושר הגופני – אין סימטריה, אין איזון.

/></h2> <h2 dir=

בסרט המפורסם ForestGump של רוברט זמאקיס מוטיב הריצה והספורט מהווה נושא מרכזי ובתרבות האמריקאית בכלל. 

בחלק הראשון, פורסט, מילד מוגבל ומקובע לפרותזות נהפך לרץ מצטיין. “This Boy can run” בהתבגרותו, בגלל מוגבלותו 

השכלית ממשיכים בני גילו להציק לו, למרות זאת (או בזכות זאת) פורסט מתפתח לרץ מהיר ברוגבי בקולג’

מאמר ראשון – השקר הגדול של תורת האימון

 מאמר שלישי – השקר הגדול של תורת האימון

מאמר רביעי – השקר הגדול של תורת האימון

להרשם לאימון ניסיון של POWERWATTS או POWERTRAINING