(נכון לעכשיו 16.07.14 מדורג קיריל בטור הסיני Tour of Qinghai Lake במקום ה 11) מובאת כאן כתבה מהעבר (2008) אודות קיריל פוזניאקוב, רוכב ישראלי שגדל כילד וכנער בישראל ועבר להתגורר באירופה לבדו, כדי לממש את החלום ולהפוך למקצוען. קיריל סיים אתמול את הטור של טאיואן במקום השלישי לאחר שכבר הוביל את הטור במשך יומיים ולאחר מכן נשר למקום הרביעי. הוא גם סיים שלישי בטבלת הניקוד. מעט לאחר כתיבת הכתבה אז (2008-9) -הקשר עם קיריל ניתק (הקשר היה אז ישירות מולו או בעקיפין מול מאמנו בגיל הנוער, נתנאל ים). קיריל נראה שעבר 7 מדורי .גיהנום נוספים כדי להשאר ספורטאי ברמות הגבוהות
תמונות מהטור בטייאון – 2013
ולא, אינני מכיר היסטוריה של רוכב מקצוען אחר שרצה כ”כ הרבה כמוהו. ועשה כ”כ המון בשביל להשיג זאת. אנני בקשר איתו, רק מה שנראה מהצד, כמו תמיד, כי האוייב הכי גדול של קיריל נשאר והיה…קיריל. מה שטוב יותר לדעת, כי קיריל בטור הזה זכה להכרה גבוהה יותר בהופעתו. בסיום הכתבה כאן, שמתי קישור לסרט הישראלי – בודדים, סרטו המצויין של רנן שור, כשראיתי את הסרט לראשונה, קיריל מיד הזכיר את הסיפור. אני מאוד מקווה שסיום הסרט של קיריל יהיה הרבה יותר טוב.שיהיה לו, המון בהצלחה.
רוכב ישראלי שמעולם לא היה חבר נבחרת ישראל
את קיריל פוזניאקוב למרות שהתחריתי נגדו עוד בישראל, הכרתי בעיקר דרך מערכת המיילים. רוכב ישראלי שמעולם לא היה חבר נבחרת ישראל. ובמילים בוטות – אף אחד לא השתין לכיוונו מלבד מאמנו. בשלב מאוחר מדי זה פשוט כבר הפך בעייתי. כיצד אפשר להכיר ברוכב שנמצא 5 רמות מעל כולם ? מה נעשה עם השאר ? כיצד נקבל תקציבים לנבחרת ? נעשה נבחרת אחת לקיריל ונבחרת שנייה דרג ב’ ? לא עניין אותי שום דבר. התכוונתי לעשות זאת כדי להשקיט את המצפון הכואב כי לנו, הרוכבים (האמיתיים), שווה היה מישהו כמו קיריל פוזניאקוב שייצג אותנו באליפות העולם, אולימפיאדה, טור דה פראנס ? ישנן פרוטקציות של פעם בחיים, טוב נו… לא פעם בחיים, פעם ב… עשר שנים. אלו היו הפרוטקציות בהן השתמשתי. בסופו של דבר, הצלחנו להגיע לדרג ‘גבוה מאוד’ בצבא שלאחר תקופת מה השיב : “שיחזור לכאן, יישפט וייתן את הדין… אחר כך נראה מה אפשר לעשות”. אז לך ותסביר שהדגנרט הזה קיריל, קיבל לפני שנה אופניים מאחד בשם יוהאן ברוניל, לא סתם אופניים, אופניי נג”ש של הבוס בעצמו – לאנס ארמסטרונג, איתם הוא ניצח תחרות אופניים בשם הטור דה פרנס. להדיוטות – אתה לא מקבל אופניים של הרוכב הטוב ביותר בעולם, מהמנהל הספורטיבי של הקבוצה החזקה בעולם – ככה סתם. אין מתנות סתם. |
האופניים של לאנס ארמסטרונג – לא סתם מקבלים כזאת מתנה בגיל 18 |
מה ישראל יכולה להציע לו ? ´גמלים ומדבר´ ?
בבלגיה, שם שוהה קיריל בשנתיים האחרונות, הוא נבחר לרוכב הנוער המצטיין של שנת 2007, הוא שבר שיאי ניצחונות של 30 שנה …בבלגיה !!! במדינת ‘ברזיל של האופניים’ – קיריל הוא כוכב.
וכאן בישראל ? הוא גם רוסי וגם לא גדל בקבוצה הנכונה. כאן נסתם הגולל. כנראה אם היה רוצה באמת ‘להתקדם בישראל’ הוא היה צריך לפחות את אחד מהדברים הבאים (ביחס יורד מהטוב ביותר לפחות טוב ) :OMLOOP HET VOLK
– להיות חבר בקבוצה הנכונה.
– אימא או אבא בהנהלת איגוד האופניים.
– אבא או אימא עשירים.
– חבר טוב מאוד שהוא גם עו”ד שייצג אותך בחינם. – – שילוב של ארבעת הגורמים הוא קלף מנצח
אבל זהו, שאת קיריל לא עניין ‘להתקדם בישראל’, הוא רצה ‘קצת’ יותר מזה.
לפני חודש תחנות הצדק החלו לזוז, לא באמצעות הקצין הבכיר ג’ בצה”ל, אלא דווקא באמצעות האמצעים הכשרים והמסודרים בצבא. כתבנו מכתב חנינה חדש, ארוך ומסודר בו קיריל סיפר קצת יותר והסביר לשלטונות הצבא שהוא מבקש סליחה. המכתב יכול היה למלא סדרת טלהנובלה של 300 פרקים, מה שעצוב בו שהכול היה אמיתי. בסופו של דבר קיריל ביקש לחזור ארצה, להסדיר את העניינים ולייצג את מדינת ישראל באליפות העולם הקרובה באופני כביש.
אבל אז זהו זה, לפני מספר שבועות העניינים נסגרו. ‘השועל’ (ברוהניל) ומרקס הבינו שאיזה ‘שני מפגרים’ הולכים ‘לגנוב’ להם חזרה את הרוכב לישראל. מילא הפדרציה האנגלית שרחרחה והבטיחה לקיריל הרים וגבעות, מילא הפדרציה האיטלקית שרצתה את שירותיו כמטפס על, מילא הפדרציה הרוסית… כדי לחזור למקורות.
אבל ישראל ? מה ישראל יכולה להציע לו ? ‘גמלים ומדבר’ ?
ברוהניל ומרקס השקיעו הרבה זמן, כסף ודאגה אמיתית בקיריל. אולי אפילו ‘מגיע’ להם באמת ובתמים שייצג את בלגיה באליפות העולם הקרובה, ובאליפות העולם שאחריה…
במידה והיה לנו טיפה מקצועיות – לא היינו מגיעים למצב הזה מלכתחילה
השועל הסביר זאת לקיריל בצורה שאלה פשוטה :”איפה גרים ההורים של דימטרי גרבובסקי ?” קיריל שתק. הוא ידע את התשובה, הוא מכיר את דמיטרי ואת הטעויות שעשה כסגן אלוף עולם צעיר שחתם מוקדם מדי בקבוצת הפאר הבלגית – קוויק-סטפ. דימטרי גרבובסקי גם הגיע לביקור בישראל לפני 3 שנים כדי לבקר את הוריו שגרים בערד. זהו גם הדבר היחידי והאמיתי עליו אני מצר בנוגע לקיריל, הוריו שגרים וחיים בישראל, בקרית ביאליק ומתגעגעים לראות אותו. מתגעגעים אליו ואוהבים אותו, אבל כנראה שאין להם ברירה, כמוני ואחרים הם מכבדים את החלטתו המקצועית (בדיוק כמו דימטרי) לקחת את החלום עד הסוף.
|
הרי אין בישראל מקצועיות, אז למה לו לוותר על החלום ? אפילו אם זה לא תחת דגל המדינה שהוא אוהב פשוט אין לו ברירה מלבד ברירת המחדל. בסופו של דבר זה הרי עניין של רצון ומקצועיות. וכאן בישראל פשוט אין משניהם מספיק.
במידה והיה לנו טיפה מקצועיות – לא היינו מגיעים למצב הזה מלכתחילה, שברוכב ישראלי כמו קיריל פוזניאקוב לא מושקע אפילו שקל אחד. ונניח לרגע שאין מקצועיות ולא מבינים דבר וחצי דבר באופניים, אם רק היה רצון אמיתי וכנה לעזור לקיריל, ולא, לא בדקה ה 90 שכבר נעשה מאוחר מדי (ולא מצד גורמים ‘לא רשמיים’ של אופניים בישראל). תאמינו לי, גם אדי מרקס ויוהאן ברוהניל ביחד עם שון קלי והפדרציה האנגלית, היו יכולים לעשות שמיניות באוויר וסלטות קדימה ואחורה. המינימום שהיו מקבלים מקיריל זה היה חייל במעמד ספורטאי-על ישראלי שמייצג את מדינת ישראל.
אז מה נשאר לסיום ? לאחל לכולנו חלומות פז נעימים ! ואם אתם חולמים לרכב כביש ברמות הגבוהות בעולם… כהתחלה, כנסו לתוצאות הנג”ש של אליפות העולם האחרונה ובדקו היכן אתם נופלים. החיים קצרים וחמור מלא לממש את חלומכם, זה לגנוב ממישהו אחר את שלו… |