תפסיקו לדחוף אימונים לחורים בלו”ז: למה המוטיבציה שלכם פוגעת לכם בביצועים? (פרק 1 מ 5)

זו כנראה הבעיה הכי נפוצה, הכי שקטה והכי הרסנית אצל חובבי ספורט : הם לא שואלים מה נכון לעשות היום, אלא רק מתי הם מצליחים לדחוף אימון.

כאן מתחיל כמעט כל הבלגן.

האימון לא נקבע לפי רמת שינה, לא לפי רעננות, לא לפי עומס מצטבר, לא לפי היכולת לייצר איכות, ובטח שלא לפי תוכנית אמיתית. הוא נקבע לפי חור ביומן.

• אם נשאר חלון בערב — עושים.

• אם היה יום מזעזע בעבודה — עושים.

• אם ישנת חמש שעות — עושים.

• אם אכלת מאוחר, עבדת עד הסוף, הראש גמור והגוף ריק — עושים.

  אנחנו לא מתאמנים לפי תוכנית, עייפות או רעננות. אנחנו מתאמנים מתי שיש זמן. ופה נולדת הטעות המרכזית.

היכן אנו רואים זאת אצל מתאמני PowerWatts ברבדים אחרים?

אתם רואים מתאמנים שלא יודעים לתכנן את השבוע מבחינת אימוני האיכות שלהם. כאלה שנרשמים לאימון ברגע האחרון — אין סדר. כאשר אין סדר בלו”ז, אין שקט בראש, ולהיפך. ההתמדה תלויה בבחירה של מסגרת בריאה ואחידה.

אין התקדמות אמיתית כאשר לא שומרים על סדר ומתאמנים רק כשיש חור בלו”ז. כשאימון נכנס ליומן כמו פגישה אחרונה שנדחפה בכוח, הוא מפסיק להיות חלק ממערכת אימון שמקדמת אתכם. הוא הופך לפעולת סימון וי. כלומר,

המטרה כבר איננה לייצר אימון טוב, אלא רק לא להרגיש שוויתרתם.

אבל הגוף שלכם לא מתעניין בזה שהיה לכם חלון בלו”ז. הוא מתעניין בשאלה פשוטה הרבה יותר: באיזה מצב הגעתם? (אפשר להוריד 5-10% הכל בסדר, אבל הבעיה מתחילה שעושים זאת ב 3 אימונים מ5 )

ההיבט הפיזיולוגי: הגוף שלכם לא אוהב “חורים”

מבחינה פיזיולוגית, הגוף לא אוהב את הבלגן הזה. הוא לא יכול להתמודד עם אימונים אגרסיביים כשמערכת העצבים והשרירים לא מוכנות, ובוודאי שלא לייצר התקדמות כשהאימון מגיע אחרי יום מתיש.

זה נכון במיוחד בגילאי מאסטרס. בגילאים אלה, ההתאוששות איטית יותר והגוף פגיע הרבה יותר לעומס יתר ולפציעות. בגילאים צעירים, בגלל ההתאוששות הטובה הרבה יותר, החשיבות של המסגרת אומנם קיימת, אבל באופן יחסי לרמה היא תופסת פחות השפעה על הביצועים המיידיים.

אם הגעתם עייפים, דרוכים, מאוחר, בלי זמן להתאושש, ועם אוכל כבד קרוב מדי לשינה — אז גם אם “עשיתם”, ייתכן שיצרתם בעיקר עוד עומס.

ה-CDC מדגישים ששינה טובה קשורה בין השאר לסדירות בזמני שינה, כיבוי מכשירים אלקטרוניים לפני השינה, והימנעות מארוחות גדולות לפני השינה. אבל איך אפשר לקיים את זה כשאימון ערב אגרסיבי נדחף בכוח?

זו לא בעיה אחת. ברגע שאתם מתאמנים רק לפי זמן פנוי, כמעט תמיד נפגעים ביחד גם שעות השינה, שעת הארוחה, רמת הרעננות, איכות האימון, והיכולת להתאושש. זו בעיית-אם שמולידה עוד ארבע בעיות.

אז מה עושים? מחליפים “מתי אפשר” ב”מתי נכון”

הפתרון הוא להפסיק לשאול רק “מתי אפשר” ולהתחיל לשאול “מתי נכון”.

צריך לקבוע מראש מסגרת: אילו ימים מיועדים לאימון איכות, אילו ימים מתאימים רק לאימון קל, ואילו ימים לא אמורים לקבל אימון משמעותי בכלל. לא כל חור ביומן שווה אימון, ולא כל ערב שווה עצימות.

מה הפתרון הזה פותר מעבר לבעיה עצמה? ברגע שאתם מפסיקים לדחוף אימון לכל שעה פנויה, אתם מתחילים לסדר אוטומטית גם את שעת השינה, שעת האוכל, רמת הלחץ בערב, ואת האפשרות להגיע לאימון במצב נורמלי.

הפתרון הזה לא רק משפר תכנון. הוא בונה בסיס גם לשינה טובה יותר וגם לאימון טוב יותר.

רוצים להפסיק לנחש ולהתחיל להתאמן? הצטרפו אלינו ב-PowerWatts.
לאימוני POWERWATTS (ת”א וולודרום, או בגינתון)
0523541563 🥭🥭🥭 גם מייל זה בסדר elad.bike@gmail.com
שני אימוני ניסיון – רישום מלא
לקריאה אודות השיטה – כן – היא מתאימה למגוון רחב של מתאמנים – כאן