שלומי מזנק במקום ה – 85. כל ה 15-20 שמזנקים לידו ולפניו בשורה (מקום 84 ועד 60) וכל אלה שלידו ובשורה ומאחוריו (86-90). אני מקווה שיתמקד באלה שלפניו.

מה מצבו? מה התחרות הזו על גרף האימונים? לאן אתם מכוונים?
היה לנו שבועיים לא משהו כ”כ. מגביע העולם בגרמניה, שלומי כבר היה על הקצה האחרון ובדרך למטה מבחינת הכושר.
נראה לי שאני זה שעשיתי טעות קטנה והעמסתי לאחר שבוע/ חצי שבוע מנוחה, מעט גבוה מדי אימונים, היה בהחלט צריך להעמיס משהו, בצורה בינונית ומעלה יותר. אבל כנראה לקח לשלומי 48-72 שעות להתאפס והוא נכנס בחזרה לתלם. בראש, לעומת זאת הוא פיקס לגמרי (102%), אז נראה לי שזה פחות או יותר מתקזז אחד בשני.

נראה לי ששלומי נמצא באיזה 1-2% פחות מהופליז ברגליים.

מה יש לך כמאמן להגיד לשלומי לפני התחרות?

האמת – לא הרבה, הרוב הוא יודע. אני כמעט ולא מעורב. אבל במידה ובכל זאת : לי (ובטח שלשלומי) יש את “טראומת” אליפות העולם 2010 (אני חושב שזה 2010) מניו- זילנד, שם שלומי היה מועמד למקום טוב ב TOP, אבל הוא שבר את עצם הבריח באימון הכנה על המסלול הסופר טכני שם – אז – טפו – טפו – טפו.

ציינתי בעבר, ואני חוזר ואומר שוב ושוב, יתרונו של ספורטאי, יכול במצבים מסוימים להיות לו לרועץ – במקרה של שלומי זה הרמה הטכנית,  במיוחד שרוכבים על הקצה ובמיוחד כאשר אתה מדורג/מזנק באמצע הפלטון המטורף הזה, אין מה לעשות אתה מעין צריך להיות הרבה יותר על “הקצה” מאשר TOP 10, כאשר זינקת בשורה הראשונה. בקיצור – השליטה בקצב התחרות חשובה ביותר.

רשמתי לו בסקייפ כשדיברנו לפני שעתיים (יש חיבור רציף של אינטרנט במתחם התחרות) ביקשתי > ” להשאר על האופניים בבקשה – “הכול או לא כלום – בעליות, בטכני, לך על בטוח, זה מסלול רע – לצ’כים יש הרבה רוכבים,…לישראל יש רק אחד…” כנ”ל לאוויר בצמיגים, לא אמרתי לו כמה לשים, ביקשתי כי במידה והוא מתלבט בין X PSI ל X+1 PSI שילך על ה X+1, זה הכול.