לא כל וואט שווה אותו דבר: מה באמת קובע תוצאה ב־TT? או איזה TT ?

(אלעד פלטין, מרץ 2026 , נכתב בעזרת AI GEMINI)

ניתוח של 15 ק”מ, שתי עליות, שתי ירידות, והמון אשליות על “כוח” 🚴‍♂️

אחד הדברים היפים בניתוח של קטע TT הוא שהוא חושף מהר מאוד מי רק מייצר כוח, ומי באמת יודע להפוך כוח למהירות.

על הנייר, קל מאוד להתבלבל. רואים וואטים, רואים NP, רואים וואט לקילו, ומיד רצים למסקנות: מי שחזק יותר פיזיולוגית אמור להיות מהיר יותר.

בפועל? לא בדיוק.

במסלול של 15 ק”מ עם שתי עליות, שתי ירידות, והרבה קטעים “כאילו שטוחים”, ראינו שוב את מה ש־PowerWatts אומר כבר שנים:

Power without control = waste.

לא מספיק להיות מנוע חזק. צריך להיות גם נהג.

צריך לדעת:

לשמור קצב
להחזיק מנח
לא להיתקע בעלייה
לא להתפרק בירידה
לא לברוח מהדיוק
ולא לבזבז אנרגיה על “רעש”

במילים אחרות: המדד האמיתי הוא לא רק כמה וואטים יצרת — אלא כמה תוצאה קיבלת מהם.

טבלה 1: תמונת הביצוע הכללית

רוכב	משקל (ק”ג)	זמן סופי	AV Watts	AV W/kg	AV %CP20	NP	NP W/kg	NP %CP20	VI
ברק הרשקוביץ	81	24:17.1	319.7	3.95	98.38%	323.2	3.99	99.44%	1.011
אלעד פלטין	67	25:03.3	278.6	4.16	96.08%	281.4	4.20	97.03%	1.010
יניב בדוש	67	25:32.6	263.9	3.94	89.46%	265.8	3.97	90.09%	1.007
יובל אילוז	64	26:25.2	241.1	3.77	90.99%	244.6	3.82	92.29%	1.015
אורי נווה	71	26:35.8	247.1	3.48	89.87%	249.7	3.52	90.80%	1.011

מה רואים כאן?

ברק עשה את הזמן הכי טוב. אבל הוא לא היה ראשון בוואט לקילו.

מי שהיה ראשון בוואט לקילו היה אלעד.

כלומר:

אם מחפשים מנוע יחסי למשקל → אלעד
אם מחפשים תוצאה בפועל על המסלול → ברק

ופה בדיוק מתחיל הדיון המעניין.

כי אם רוכב מוציא פחות וואט לקילו, אבל מייצר זמן טוב יותר — זה אומר שהוא כנראה:

שומר מהירות טוב יותר
מבזבז פחות
משתמש טוב יותר במסלול
ומתרגם מאמץ לתוצאה בצורה יעילה יותר

מצד שני, אם רוכב מפיק וואט לקילו גבוה מאוד אבל לא מנצח, זה לא אומר שהוא חלש. זה אומר שבין הוואטים לבין השעון יש עוד כמה דברים חשובים: מנח, דיוק, קצב, שליטה, סל”ד, זרימה, ואווירודינמיקה.

טבלה 2: הספליטים במסלול

רוכב	קטע ראשון עד עלייה 1	עלייה 1	ירידה 1	בין שתי העליות	עלייה 2	ירידה 2
ברק הרשקוביץ	4:39.3	3:07.3	0:42.8	9:07.8	3:59.9	2:28.5
אלעד פלטין	4:48.4	3:01.8	0:45.9	9:38.6	3:57.4	2:39.8
יניב בדוש	4:47.5	3:04.9	0:46.6	9:44.4	4:12.5	2:42.4
יובל אילוז	5:00.9	3:12.4	0:47.0	10:02.8	4:14.3	2:51.3
אורי נווה	5:00.6	3:24.0	0:46.2	9:58.9	4:26.9	2:44.4

מה הספליטים מלמדים?

פה כבר רואים את הסיפור האמיתי.

אלעד, למשל, היה חזק מאוד בעליות. בעלייה הראשונה והשנייה הוא אפילו מהיר יותר מברק.

אבל ברק בנה את היתרון שלו במקומות אחרים:

בקטע הראשון
באמצע המסלול
ובירידה השנייה

כלומר, הניצחון שלו לא הגיע רק מ”לדחוף חזק”, אלא מיכולת לשמור מהירות גבוהה לאורך יותר חלקים של המסלול.

יניב מציג תמונה מעניינת מאוד: VI נמוך מאוד, מאמץ נקי, רכיבה די עגולה — אבל פחות חד בתוצאה הסופית.

יובל ואורי מראים בצורה ברורה את המחיר של איבוד קצב, בעיקר בעלייה השנייה ובקטעים שמחברים בין חלקי המסלול.

אז מה הסיפור עם סל”ד?

במסלול כזה, יחסית שטוח עם שתי עליות, סל”ד גבוה הוא לא מטרה בפני עצמה.

הוא טוב רק כשהוא:

שקט
נשלט
מדויק
ומשרת מהירות

אם רוכב מסובב מהר אבל קופץ על האוכף, מאבד מנח, נפתח לרוח, או “משלם” על זה בדופק ובפיזור — הוא לא באמת יעיל. (שימו לב רוח לא רלוונטי ל POWERWATTS, אבל מהירות כניסה לעלייה או ירידה – כן)

לעומת זאת, מי שמחזיק:

סל”ד שימושי
כוח מדויק
מנח טוב
ויכולת לעבור בין עלייה, ירידה וקטע פתוח בלי לשבור את הזרימה

יהיה מהיר יותר גם אם הוא לא ראשון בנתון אחד בודד.

השורה התחתונה

TT לא מנצח מי שיש לו רק:

הכי הרבה וואטים
או הכי הרבה וואט לקילו
או הסל”ד הכי גבוה

TT מנצח מי שמצליח לחבר את כל זה יחד ליחידה אחת.

ובסוף, כמו תמיד:

לא כל מי שמוציא אנרגיה — מתקדם.
לא כל מי שמחזיק וואטים — מייצר מהירות.
ולא כל מי שנראה חזק על המסך — יודע באמת לרכוב TT.

מי שרוצה להשתפר באמת צריך להפסיק לחפש נתון אחד “קסום”, ולהתחיל ללמוד את החיבור בין: כוח, שליטה, מנח, סל”ד, דיוק, וקצב.

שם נבנות תוצאות. לא ברעש — אלא בדיוק.

סל״ד הוא לא רק “איך הרגליים מסתובבות”. הוא אחד הסימנים הכי ברורים לרמת הסבולת התפקודית שלכם על האופניים. 🚴‍♂️

נמאס לכם לנחש? בואו ללמוד לנהוג. 🏎️

בין אם אתם “טילי שיהב” במישור או “כטב”מים” בעלייה – ב-PowerWatts אנחנו הופכים וואטים למהירות. בלי “רעש”, רק ביצוע מדויק.

📍 איפה מתאמנים? וולודרום ת”א | גינתון 🎁

מוכנים להוביל? 🔗 [להרשמה לאימוני ניסיון] 📖 [על שיטת PowerWatts] 📞 052-3541563 | 📧 elad.bike@gmail.com 🥭

זכרו: Power without control = waste. נתראה על המסלול! 🏁

הרבה רוכבים מסתכלים רק על וואטים. אחרים מסתכלים רק על זמן.
אבל מי שמבין רכיבה באמת יודע לבדוק גם באיזה סל״ד הצלחת להחזיק את המאמץ.

למה זה חשוב?

כי בסופו של דבר, בקטעי נג״ש, במסלולים מהירים, וגם באימוני סבולת וסבולת גבוהה —
לא מספיק רק לייצר כוח.
צריך לדעת לייצר אותו בקצב דיווש שמאפשר מהירות.

סל״ד נמוך מדי עלול להעיד על כך שהרוכב “נתקע”, עובד כבד מדי, מאבד זרימה, ומעמיס יותר מדי על השריר.
סל״ד גבוה אבל לא נשלט עלול להיות סתם בזבוז.
המטרה היא סל״ד יעיל — כזה שמייצר מהירות, שומר על קצב, ולא מפרק את הרוכב.

ופה נכנס ההבדל בין:

סבולת
לבין

סבולת גבוהה

רוכב	קטע ראשון עד עלייה 1	סל״ד	עלייה 1	סל״ד	ירידה 1	סל״ד	בין שתי העליות	סל״ד	עלייה 2	סל״ד	ירידה 2	סל״ד
ברק הרשקוביץ	4:39.3	95.2	3:07.3	93.2	0:42.8	97.5	9:07.8	93.5	3:59.9	84.6	2:28.5	101.0
אלעד פלטין	4:48.4	94.5	3:01.8	89.2	0:45.9	99.1	9:38.6	94.6	3:57.4	89.7	2:39.8	94.9
יניב בדוש	4:47.5	94.1	3:04.9	91.8	0:46.6	94.5	9:44.4	91.9	4:12.5	92.3	2:42.4	95.1
יובל אילוז	5:00.9	93.4	3:12.4	82.1	0:47.0	93.2	10:02.8	89.1	4:14.3	75.9	2:51.3	87.8
אורי נווה	5:00.6	91.4	3:24.0	89.2	0:46.2	96.3	9:58.9	89.9	4:26.9	84.3	2:44.4	92.6

(הערה חשובה: בירידה הסל”ד הגבוה של ברק נבע מזה שלא היו לו הילוכים לסובב)

הסל״ד ב־קטע ראשון עד העלייה הראשונה וב־בין שתי העליות הוא ממוצע משוקלל בזמן.
הסל״ד ב־עליות ובירידות הוא לפי קטעי KOM / KOD עצמם.

מה שקופץ מיד:

ברק שומר סל״ד הכי גבוה בירידה 2, וזה יושב יפה עם הזמן הכי טוב.
אלעד חזק מאוד גם בעליות וגם בירידות, עם סל״ד מאוזן.
יובל נופל חזק במיוחד בעלייה 2 ל־75.9.
אורי גם יורד משמעותית בעלייה 2.
יניב הכי יציב בין העלייה הראשונה לשנייה.

במסלול כזה רואים היטב את ההבדל בין וואטים אבסולוטיים לבין וואטים לקילו. (כתב אורי נווה)

וואט אבסולוטי גבוה מתורגם בדרך כלל טוב יותר ל־מהירות במישור ובקטעים הפתוחים, שם יש יתרון למי שמסוגל לדחוף יותר כוח כולל ולשמור מהירות.
וואט גבוה לקילו מתורגם טוב יותר ל־מהירות בעליות, שם משקל הגוף משחק תפקיד גדול יותר וכל קילו מיותר עולה בזמן.

לכן רוכב יכול להיות:

חזק מאוד אבסולוטית ולבלוט במישור
או חזק מאוד יחסית למשקל ולבלוט בטיפוס

והמנצח האמיתי ב־TT כזה הוא מי שיודע לחבר נכון בין שניהם, יחד עם שליטה, מנח, סל״ד וקצב.

בסבולת רגילה אפשר לפעמים “להסתדר” גם עם סל״ד קצת כבד, קצת תקוע, קצת פחות חי. אבל כשעוברים ל־סבולת גבוהה, כלומר מאמץ ממושך בעצימות שכבר דורשת דיוק, יציבות ושליטה — הסל״ד הופך להיות קריטי.

למה? כי שם כבר לא מספיק להיות חזק. צריך להיות יעיל.

רוכב שמסוגל לשמור על סל״ד טוב גם כשהמאמץ מצטבר:

שומר טוב יותר על מהירות
מחלק עומס טוב יותר בין מערכות הגוף
פחות “נתפס” שרירית
ויכול להחזיק קצב תחרותי לאורך זמן

במילים פשוטות:
סל״ד טוב הוא לא קישוט. הוא ביטוי ליכולת סבולת איכותית.

ולכן, כשאתם בודקים אימון או קטע TT, תשאלו לא רק:

כמה וואטים היו?
מה היה ה־NP?
מה היה הזמן?

תשאלו גם:
באיזה סל״ד החזקתי את זה?
והאם הסל״ד הזה באמת שירת מהירות, או רק חשף עייפות, כבדות וחוסר חדות?

כי בסוף, ברכיבה מהירה:
כוח מייצר פוטנציאל.
סל״ד יעיל מייצר מהירות.
וסבולת גבוהה היא היכולת להחזיק את שניהם יחד לאורך זמן.

סיכום: לא רק מנוע – נהג! (במבט PowerWatts)

הניתוח של ה-TT האחרון מוכיח שוב את משפט המפתח שלנו: Power without control = waste.

וואט אבסולוטי vs וואט לקילו: על המישור ובירידות, המשקל כמעט לא משחק תפקיד מול הגרר האווירודינמי. כאן, הוואט האבסולוטי הוא המלך. ברק (81 ק”ג) ניצח את ה-TT בזכות “מנוע” גדול יותר (320 וואט), שפשוט דרס את המישור והירידות, בעוד שאלעד (67 ק”ג) אמנם “ניצח” בעליות בזכות יחס וואט לקילו עדיף, אך הפסיד זמן יקר בקטעים המהירים.