למה בכלל צריך קריטריונים ומה הקשר שלהם לטסטים ?

הערכה טובה של ספורטאי יכולה להוות קריטריון טוב כדי להעריך את הפוטנציאל שלו בהווה וביחס לעתידו. קריטריונים נועדו להפריד בין המוץ לתבן, בין הטובים לטובים פחות. ו בין הטובים, לטובים יותר.

powerb

"At the Montreal Olympic (1976), Australia did not win a single medal, in the attempt to change this situation, the Australian government established a national system of state based sport institutes. The Barcelona Olympic (1996) saw Australia place ninth among all nations. Part of this success can be traced to the standardized test procedures that were developed at the national sport institutes…" (Physiological Tests For Elite Athletes- Australian Sport Commission)

אין קשר בין המאמר למצולמים בכתבה

Evaluation Test – Part 2

מערכת המיון והסינון הטובה ביותר כיום בישראל נמצאת בצה"ל, על פי נתונים שמפרסם צה"ל, מתוך כ 10,000 מיועדים לשירות קרבי ומבקשים לשרת ביחידות מיוחדות, חובלים וקורס טייס, בסופו של דבר מתקבלים מאות ומסיימים מסלול עשרות, לפעמים בודדים (תלוי בגודל היחידה, דרישות התפקיד ואורך המסלול וחשוב מכל – קריטריונים). בדיוק כמו מה ? (כמעט בדיוק) כמו בספורט.במרבית ענפי הספורט בישראל, אין את הלוקסוס הזה שיש לצה"ל (מערכת מיון) מלבד אולי ענפים מרכזיים כמו כדורגל וכדורסל, ג'ודו, אולי קצת שחייה וענפים בודדים אחדים שפספסתי (שייט ?)

נראה כי בענף הספורט ההישגי אין מספיק ספורטאים מצוינים שיילחמו על תקן הספורטאי המצטיין, כך קורה שבפועל ספורטאים בינוניים מקבלים מעמד של ספורטאי מצטיין בעיקר בגלל שלא היו אחרים טובים ממנו, וגם (בחלק גדול מהמקרים) מחסור בקריטריונים מתאימים וצורך לעמוד במכסת מינימום (במידה ולא נדרוש 3 מקומות, בשנה הבאה נקבל רק 2…פחות תקציבים). הדבר דומה לסגני מפקדי בסיס בצה"ל אשר צריכים "לחסל" את התקציב השנתי בכדי לבקש בשנה הבאה עוד תקציב, כדי לא יבצעו קיצוצים (תוצאה איננה משנה כלל וכלל).

 כאשר "הח'ברה הטובים באמת" בגיל 18 מגלים את האמת בשאר העולם (בכל ענפי הספורט) הם מבינים את האמת. מתברר להם כי (סיום) קורס טייס או (סיום)יחידה מיוחדת הרבה יותר קל מאשר לנסות להתברג ב 50 ראשונים באופני כביש…..(השיווק שלנו –"אתה תותח" לא יעזור…הנוער הזה לא טיפש בקשר ליכולת שלו בהשוואה לאחרים, בני גילו באירופה).

כמו שביחידות מסויימות בצה"ל, קורה שצוות מפורק ומפוזר לצוות אחר ביחידה (קריטריונים) מכיוון שמבחינה הומוגנית לא סיימו מספר גדול מספיק של אנשים בשביל להקים צוות אורגני נוסף. בספורט ההישגי, במידה והיו קריטריונים ברורים יותר וקשים יותר לקבלת ספורטאי מצטיין, רמת הספורטאים היתה עולה בכל הרמות.

אחד הציטוטים החשובים ביותר של ספורטאי שאני זוכר הוא של זוהר רובין (אלוף ישראל באופני כביש ב 1989 ורוכב מקצוען בקבוצה צרפתית), סיפר זוהר : "יום למחרת אליפות ישראל באופני כביש בה זכיתי בתואר אלוף ישראל בבוגרים, הגעתי לאימון קבוצה של עקיבא רזניק עם חולצת אלוף ישראל…עקיבא ראה אותי ומיד פנה אלי ליד כולם :"מה זאת החולצה הזאת ? זכית בה באליפות הלאומית של איטליה ?"                                           "סע הביתה מהר ותחליף לחולצת קבוצה ותתפוס אותנו" עקיבא סינן אליי.   זוהר חזר הביתה והחליף את החולצה ורדף חצי מהאימון אחרי הקבוצה, הוא מספר שזאת גם היתה הפעם האחרונה שלבש את החולצה. האירוע עם עקיבא רזניק – הוא זוכר כל חייו שהיה אחד היסודות בראייה של עקיבא רזניק בפרשנתו מהי הצלחה. זכייה באליפות ישראל, היא לא היתה בעיניו קריטריון מבחינת הרמה שהציב לרוכבים כדי לנצח מרוצים באירופה. (תוצאות נבחרת ישראל אז, היו גבוהים בהרבה מתוצאות נבחרת ישראל כיום, בבודדים וביחידים).

 זוהר רובין

זוהר רובין במרוץ בצרפת 

  כיצד ניתן לקבוע קריטריונים ?

 נורא פשוט, בעזרת 2-3 עזרים פשוטים בדרך כלל :שעון עצר, מסלול ידוע וקבוע מראש, בריכה, מזרון (במידה וצריך) או כל ציוד אחר שקשור ורלוונטי לענף המדובר. נראה שזה ברור, ספורט הוא דבר מאוד פשוט, ומה שלא פשוט, פשוט לא יקרה (לימדה אותי ספורטאית שלי).

  מה השלב הבא השלב הבא הוא להגדיר את המטרה, היעד שלנו, לאן אנחנו
מעוניינים להגיע ?
  1. לשבור את שיא העולם (אלוף עולם) ?
  2. לנצח את אליפות ישראל ?
  3. להוריד משקל ב 15 קילו ? (ספורטאי מסטרס – מטרה ברורה וראוייה)
  4. להשתתף בתחרות ? (מטרה בעייתית לספורט הישגי)
  5. לסיים תחרות "בכבוד" (גם בעייתי לספורט הישגי).

זמן הוא נתון אבסולוטי לפיו ניתן לקבוע איכות ברורה של תוצאה על מסלול זהה. (מסלול ריצה, בריכת 50 מטר ועוד).בענפי קרב, כמו ג'ודו, או משחקי הכדור וענפים אחרים אשר ניצחון והפסד נקבע רק על פי ניקוד, קשה יותר לקבוע קריטריונים שקשורים ישירות לענף (כמו תוצאת זמן ברורה של 100 מטר ריצה). כך שבענפים אלה צריכים לבנות קריטריונים רלוונטים שייבחנו את רמת הכושר הגופני אשר קשורים לענף המדובר באספקטים של מהירות, כוח, סבולת, זריזות, קואורדינציה ועוד. לדוגמה בכדורסל – מבחן ליכולת כדרור, שליטה בכדור וקליעה לסל.

כמו שנכתב במאמר הראשון, בסופו של דבר לוח התוצאות אומר את רוב הדברים.  (לינק למאמר הראשון) יחד עם זאת עם לוח תוצאות בגיל צעיר יש צורך להיזהר, אפילו לתוצאות של טסטים (וזו הסיבה שכדאי יותר מסוג אחד של טסט). מי שרץ מהר ולוקח מקום ראשון בגיל 16  ואפילו 18 לא בטוח שינצח בבוגרים בעוד 6 שנים. חשוב לסייג ולהבדיל בין ענפים ולזהות (בזהירות) מהו גיל השיא של הענף המדובר וממנו לגזור כמה מתוצאות הטסט הרלוונטיות קשורות לעתיד. כמובן, שיש דברים שקשה מאוד לקמט ולהגדיר בדיוק פוטנציאל גולמי ולומר במידה והיום רוכב או רוכבת מבצעים תוצאה כזאת, בעוד כמה שנים הם יתנו תוצאה כזאת או אחרת.

 2012-mtb-xc-world-cup-nove-mesto-13-big-air

מאי 2012  (3 חודשים לפני לונדון 2012) שלומי חיימי, בגביע העולם בצ'כיה, מקום 63, 7:36 דקות לאחר המנצח נינו שורטר. (זינוק מעמדה 85) – קטגוריה עלית בוגרים שנה ראשונה .

אבחון תוצאת הטסט – האבחנה שמגיעה בעיקר מניסיון של מאמנים לבצע הערכה נכונה "מהיכן הגיעה תוצאת הטסט או ההישג" מאחורי התוצאה מה עומד ? כישרון ? עבודה קשה ? אימונים רלוונטים וממתאימים לגיל הספורטאי ? ואיזה סוג של אימונים ?  ניתן לומר כהערכה גורפת וגסה, כי ככל שתוצאת המבחנים נובעת מכישרון ופחות מאימונים, כך הפוטנציאל גבוה יותר לעתיד (כשרון אי אפשר לשפר הרבה, רק לשייף ולחדד מעט)  גם לא לשכוח, כאשר תוצאה מתבססת יותר מדי על כישרון ופחות על אימונים, ייקח זמן עד שנצליח להעמיס שעות אימון נוספות,כמות משחקים ומרוצים ממה שאותו ספורטאי היה רגיל עד כה.

ממה מאמן מעוניין שההישגים יגיעו בגיל צעיר ? (שוב הגיל הצעיר משתנה בהתאם לגיל השיא בענף):

 1.      קואורדינציה וטכניקה נכונה –ספורטאי הישג צעירים חייבים טכניקה מעולה בענף הרלוונטי.

 2.      איזון שרירים –Balance– גוף בריא, גמיש וחזק אשר יעמוד בעומסי האימונים, גוף חסין בפני פציעות (קלות וחמורות) לאורך שנים קדימה (גמישות, כוח כללי וכוח ספציפי ענפי).

 3.      אלמנט הכוח והמהירות. שני אלמנטים, בעיקר המהירות (Vo2Max) אשר מתפתחים רבות בגיל 16 וקשים יותר לשיפור משנות העשרים ומעלה.

 4.      אלמנט השליטה במקצבים השונים של התחרות או המשחק – (Rhythm ו Control).

*******לפי ד"ר מארק ורטהיים, מומחה עולמי לקואורדינציה, העניין הזה הוא הדבר החשוב ביותר לכדורגלן. "התנועה של שחקנים, שינויי הכיוון שלהם, חשובים יותר מהמהירות", אומר ורטהיים. "רק צריך להסתכל על ליאו מסי. אולי הוא לא האיש הכי מהיר בעולם, אבל שינויי הכיוון שלו הופכים אותו לקטלני".    אז מהירות וכוח הם כישוריים פיזיים שפחות חשובים על המגרש מקואורדינציה. זה גם עשוי להסביר למה ברצלונה, הקבוצה הנמוכה ביותר באירופה. פשוט מפרקת את היריבות שלה. כן, שחקנים כמו צ'אבי, אנדרס אינייסטה, ססק פאברגאס, מסי ואפילו סרחיו בוסקטס, אולי לא מבורכים מבחינה פיזית, והם בטח לא הכי חזקים ולא הכי מהירים – אבל בגלל המוח שלהם הם שולטים בעולם הכדורגל.

 מה לא כל כך חשוב בגיל צעיר ?

– סבולת, אלמנט שלפעמים נותנים לו דגש מיותר בגיל צעיר, אולי ומרכיב הכושר הגופני אשר שוחק ביותר ספורטאי, כל ספורטאי.

 – טקיטיקה – (להבדיל מטכניקת הענף הבסיסית) – ישנם מאמנים ששים דגש רב מדי על טקטיקה, כך שבגיל צעיר חשוב לספורטאים כיצד לנצח בעזרת טקטיקה ופחות בעזרת מרכיבי כושר אחרים (פיזיים בעיקר) – זה פחות טוב, בגיל בוגרים הם "מעולים בטקטיקה, אבל חסרי מרכיבי כושר חשובים יותר.

3-20140303_063645

 אז למה בכלל צריך קריטריונים ומה הקשר שלהם לטסטים ?

 נראה לי שאין צורך להסביר הרבה מעבר למה שכבר נכתב מעלה, הרעיון ברור. קריטריונים חשובים שיהיו ברורים וכלולים על כולם. במידה ויש סייגים בנוגע לאוכלוסייה מסוימת, זה כבר לא קריטריונים, זה פוליטיקה, או שיווק (?). כאשר קריטריונים קלים מדי, או שאינם בנמצא, או גרוע מכך – אינם ברורים מספיק, גלויים ומפורסמים. כאשר זה המצב, אותה מערכת אינה מנסה לשאוף למצוינות ולנפות את המוץ מהתבן, היא איננה מחפשת את הטובים יותר מתוך הטובים.

 אז אתם מוכנים להגיע אלינו לטסט ? מוזמנים ליצור קשר (כאן) 0523-541563

DSC_0006

תגובות

תגובות